רכישה עצמית של מניות: מתי חברה קונה בחזרה מניות ומה מותר

בעל מניות רוצה לצאת מהחברה. הוא לא מוצא קונה חיצוני, שאר השותפים לא מעוניינים להזרים כסף פרטי, והפתרון שעולה על השולחן הוא שהחברה עצמה תקנה ממנו את המניות. זה נשמע פשוט, אבל כאן מתחיל תחום שבו טעות אחת יכולה להפוך דירקטור לחייב אישית ולחשוף את החברה לתביעה של נושים.

רכישה עצמית של מניות, באנגלית buyback, היא מצב שבו החברה משתמשת בכספה שלה כדי לקנות מניות מבעל מניות. התוצאה היא שכמות הכסף בקופה יורדת, ואחוזי ההחזקה של בעלי המניות שנשארו עולים. מבחינה כלכלית זו חלוקה של רווחים לבעל מניות אחד בלבד, ולכן הדין מתייחס אליה בזהירות.

חוק החברות מסדיר את הנושא בפרק החלוקה, והשאלה המרכזית שבודקים בכל מקרה היא לא אם החברה רוצה לקנות, אלא אם היא רשאית. יש שני מבחנים מצטברים, יש דרישות של אישור אורגנים, ויש חשיפה אישית מי שמאשר בלי לבדוק.

מה זה רכישה עצמית ולמה זה נחשב חלוקה

סעיף 1 לחוק החברות מגדיר חלוקה ככוללת גם רכישה של מניות החברה על ידי החברה עצמה או על ידי חברה בת שלה. המשמעות המשפטית חשובה: כל הכללים שחלים על חלוקת דיבידנד חלים גם על buyback. אי אפשר לעקוף את מבחני החלוקה על ידי כך שקוראים לעסקה בשם אחר.

נניח שחברה עם קופה של שני מיליון שקל קונה מבעל מניות יוצא מניות בשווי מיליון שקל. אחרי העסקה נשארו בקופה מיליון שקל, ובעל המניות שיצא קיבל את חלקו. מבחינת הנושים של החברה זה בדיוק כמו שהחברה חילקה מיליון שקל דיבידנד, רק שהוא הלך לכיס אחד.

buyback הוא לא מנגנון יציאה ניטרלי. זו חלוקה של כסף החברה לבעל מניות אחד, וכל נושה של החברה מושפע ממנה.

מבחן הרווח: מאיפה מותר לשלם

סעיף 302 לחוק קובע את מבחן הרווח. חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה, כלומר מיתרת עודפים או מרווחים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מביניהם. אם לחברה אין רווחים ראויים לחלוקה, היא בעיקרון לא רשאית לבצע רכישה עצמית ללא אישור בית משפט.

הרווח נמדד לפי הדוחות הכספיים המבוקרים או סקורים, ולא לפי תחושת בטן של המנהל. אם בעל מניות רוצה שהחברה תקנה ממנו מניות והחברה בהפסד מצטבר, הדרך הרגילה חסומה, וצריך לפנות למסלול של אישור בית המשפט לפי סעיף 303.

מבחן יכולת הפירעון: השאלה שבאמת מסכנת דירקטורים

גם אם יש רווחים, זה לא מספיק. סעיף 302 דורש שהחברה תעמוד גם במבחן יכולת הפירעון: קיים חשש סביר שהחלוקה לא תמנע מהחברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן.

זה המבחן שמפיל דירקטורים. חברה יכולה להראות רווח נאה בדוח, אבל אם רוב הכסף חסום בלקוחות שלא משלמים, ואם צפויה החזרת הלוואה גדולה בעוד חצי שנה, הוצאת מיליון שקל לרכישת מניות עלולה להשאיר את החברה בלי יכולת לשלם לספקים. דירקטור שאישר את הרכישה בלי לבחון את תזרים המזומנים הצפוי חושף את עצמו לאחריות.

מבחן הרווח בודק את העבר. מבחן יכולת הפירעון בודק את העתיד. רק שילוב של שניהם מכשיר את הרכישה.

מי מאשר: הליך קבלת ההחלטה

הרכישה העצמית טעונה אישור הדירקטוריון. הדירקטוריון הוא זה שאמור לבחון את שני המבחנים, לתעד את הבדיקה, ולהחליט. חשוב שהפרוטוקול יראה שהדירקטוריון בחן דוחות עדכניים ותחזית תזרים, ולא רק חתם על טופס.

כשמדובר בעסקה עם בעל מניות מהותי או עם צד שיש לו עניין אישי, נכנסות גם דרישות פרק העסקאות עם בעלי עניין, ולעיתים נדרש אישור האסיפה הכללית. בחברה פרטית קטנה עם שלושה שותפים, למשל, רכישה של מניות אחד מהם על ידי החברה היא עסקה שיש בה עניין אישי, וחובה לנהל אותה בשקיפות ובאישורים המתאימים כדי שלא תיפסל בהמשך.

מה קורה למניות שנרכשו

מניה שהחברה רכשה הופכת למניה רדומה. אין לה זכות הצבעה, היא לא מקבלת דיבידנד, ולא מובאת במניין לצורך אחוזי החזקה. החברה יכולה להחזיק בה כמניה רדומה, למכור אותה מחדש בעתיד, או להעביר החלטה לבטלה כליל.

ההשלכה המעשית משמעותית: אחרי רכישה עצמית של שליש מהמניות, בעל מניות שהחזיק 40 אחוז מהמניות שהונפקו מוצא את עצמו פתאום עם רוב שליטה, כי המניות הרדומות יצאו מהחישוב. לכן צריך לתכנן מראש איך הרכישה משנה את מאזני הכוחות בחברה, ולעגן זאת בהסכם.

מתי פונים לבית המשפט

סעיף 303 מאפשר לחברה לבצע חלוקה שאינה עומדת במבחן הרווח, אם בית המשפט אישר זאת ובלבד שאין חשש סביר לפגיעה ביכולת הפירעון. זה מסלול רלוונטי לחברה שאין לה עודפים חשבונאיים אבל תזרים המזומנים שלה איתן, למשל חברה בהשקעה כבדה בשלב מוקדם.

בקשה כזו מוגשת בליווי חוות דעת של רואה חשבון, ובית המשפט בוחן בעיקר את מבחן יכולת הפירעון. הכלי קיים, אבל הוא כרוך בזמן ובעלויות, ולכן ברוב העסקאות הפרטיות עדיף לבנות את המבנה כך שהרכישה תעמוד במבחן הרווח מלכתחילה.

צ׳קליסט לפני שהחברה קונה מניות

• לוודא שיש רווחים ראויים לחלוקה לפי הדוח האחרון או השנתיים האחרונות.
• להכין תחזית תזרים מזומנים לשנה הקרובה ולבדוק עמידה בכל החבויות הצפויות.
• לתעד את החלטת הדירקטוריון בפרוטוקול מפורט שמראה בחינה של שני המבחנים.
• לבדוק אם נדרש אישור אסיפה כללית בשל עניין אישי של בעל מניות מהותי.
• לחשב מחדש את אחוזי ההחזקה אחרי הפיכת המניות לרדומות ולעדכן את פנקס בעלי המניות.
• לתעד את מקור הכסף ואת שווי המניה, רצוי בגיבוי הערכת שווי, כדי למנוע טענות מאוחרות.

החשיפה האישית של הדירקטורים

סעיף 311 קובע שדירקטור שהיה מעורב בחלוקה אסורה חב כלפי החברה בסכום החלוקה, אלא אם הוכיח שהתנגד או שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע אותה. במילים אחרות, אם החברה קרסה חצי שנה אחרי buyback שלא עמד ביכולת פירעון, מפרק החברה יכול לרדוף אחרי הדירקטורים אישית.

בעל המניות שקיבל את הכסף גם הוא חשוף. סעיף 310 מאפשר לדרוש ממנו להשיב את מה שקיבל בחלוקה אסורה, אם ידע או היה עליו לדעת שהחלוקה אסורה. בעל מניות פעיל שיושב בדירקטוריון יתקשה לטעון שלא ידע.

שאלות נפוצות

האם חברה בע"מ פרטית קטנה יכולה לקנות מניות של אחד השותפים? כן, בתנאי שהיא עומדת במבחן הרווח ובמבחן יכולת הפירעון, ושהעסקה אושרה כראוי. בחברה קטנה זו לרוב עסקה עם עניין אישי, ולכן צריך שקיפות ואישורים מתאימים.

מה ההבדל בין buyback לבין שבעל מניות אחר קונה את המניות? אם שותף קונה בכספו הפרטי, זו עסקה רגילה בין בעלי מניות ואין מגבלות חלוקה. רק כשהחברה משלמת מכספה נכנסים מבחני החלוקה והחשיפה של הדירקטורים.

מה קורה אם התברר בדיעבד שלא היה רווח מספיק? החלוקה עלולה להיחשב אסורה, בעל המניות עלול להידרש להשיב את הכסף, והדירקטורים שאישרו חשופים לחבות אישית כלפי החברה ונושיה.

האם אפשר לפרוס את התשלום על פני זמן? אפשר, אבל צריך לזכור שהתחייבות לתשלום עתידי היא חבות של החברה, והיא נכנסת לחישוב מבחן יכולת הפירעון בכל תקופה שבה מתבצע תשלום.

רכישה עצמית של מניות היא כלי יעיל להסדרת יציאה של שותף, אבל היא נעה על קו דק בין חלוקה מותרת לחלוקה אסורה שגוררת חבות אישית. לפני שמעבירים כסף מהחברה כדאי לבסס את שני המבחנים בכתב, לתעד את החלטת הדירקטוריון, ולנסח את העסקה כך שתעמוד בביקורת גם אם מצב החברה ישתנה. במשרדנו נשמח לבחון את המבנה המתאים למקרה שלכם ולעגן אותו בהסכם ובפרוטוקולים שמגנים על החברה ועל מי שמאשר.